פסק - דין
מבוא
בפני תביעה שהוגשה ע"י מר יעקב סולומון (להלן: "התובע") כנגד מכללת אפיק השתלמויות אזוריות (1977) בע"מ (להלן: "הנתבעת"), לתשלום דמי הנחיית פרויקטים לסטודנטים של הנתבעת, אשר לטענת התובע, לא שולמו לו ו/או שולמו לו בחסר. הנתבעת הגישה כנגד התובע תביעה בגין תשלומי יתר ששולמו, לטענתה, לתובע. תביעת הנתבעת אוחדה ביום 12/5/13 עם תביעת התובע כתביעה שכנגד.
רקע וטענות הצדדים:
1.הנתבעת, אשר מפעילה והפעילה בית ספר להכשרת טכנאים והנדסאים (להלן: "בית הספר" ו/או "המכללה"), הינה מוסד להכשרה והשכלה טכנולוגית, שהוכר ע"י המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית (להלן: "מה"ט") במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.
2.התובע עבד והעניק שירותים לנתבעת במשך כ- 13 שנים, עד לאמצע שנת 2009.
בתחילה, עבד התובע כמרצה וכמנחה פרויקטים בבית הספר, לאחר מכן היה רכז מגמת תעשייה וניהול ומיום 1.12.03 החל לשמש כמנהל האקדמי של בית הספר.
3.לטענת התובע, לשם קבלת הכרת מה"ט, התחייבה הנתבעת לפעול על פי הנחיות מה"ט ובתקופה נשוא התביעה אף נהגה הנתבעת בהתאם להנחיות בנוגע לעניינים רבים, אישרה קורסים מול מה"ט באופן שנתי והייתה נתונה לפיקוח הדוק של מה"ט.
4.התובע טען, כי בהתאם לסעיף 3.1 לחוזר מנהל של מה"ט מספר 11-4-53, נדרשה המכללה לשלם למנחה הפרויקטים, את מלוא הסכום שנקבע ע"י מה"ט, עבור הנחיית פרויקטים. עוד טען התובע, כי המכללה מחויבת ליידע את המנחה בנוגע לגובה דמי ההנחיה, אשר בהתאם לסעיף 5 לחוזר מה"ט מספר 05-4-50, הינם 1,800 ₪ להנדסאי ו-1,250 ₪ לטכנאי .
5.התובע טען, כי במהלך השנים 2003-2009 הנחה כ-515 סטודנטים, בגינם שילמה לו הנתבעת תשלומים בחסר ולפיכך, נותרה הנתבעת חייבת לתובע סך של 420,667 ₪.
6.עוד טען התובע, כי לא קיבל תשלום עבור הנחיית פרויקטים לסטודנטים אשר הפסיקו את לימודיהם בטרם השלימו את הפרויקט ו/או נבחנו עליו, וזאת על אף שהנתבעת גבתה את מלוא דמי ההנחיה מהם.
7.לאור האמור לעיל, טען התובע, כי הנתבעת התעשרה שלא כדין על חשבונו, ובעשותה כן נהגה בחוסר תום לב ו/או הטעתה אותו ו/או ניהלה עימו מו"מ שלא בתום לב ו/או לא קיימה את ההסכמים בתום לב ו/או הפרה את ההסכמים בינה ובין מה"ט המהווים חוזה לטובת צד שלישי.
8.מנגד, טענה הנתבעת להתיישנות חלק מעילת התביעה, ככל שזו מבוססת על אירועים שהתרחשו, פעולות שנעשו או תשלומים ששולמו לפני 11.3.03.
9.לטענת הנתבעת, התובע כלל אינו זכאי לסכומים הנתבעים על ידו ואף אם יקבע, כי התובע זכאי לסכום כלשהו מהנתבעת, הרי שיש לקזז מסכום זה את ההטבות ותשלומי היתר ששילמה הנתבעת לתובע בסך כולל של 470,465 ₪, כפי שיפורט בהמשך.
10.הנתבעת טענה, כי התובע הכיר את נהלי מה"ט ואת המחירים המקובלים בשוק להנחיית הפרויקטים, עת חתם על הסכמי ההתקשרות עימה. לא זו אף זו, התובע אף גייס עבור הנתבעת מנחי פרויקטים וחתם בשמה על הסכמי ההתקשרות עימם, בהם נקבעה תמורה זהה לזו שקיבל התובע עבור הנחיית הפרויקטים.
11.עוד טענה הנתבעת, כי במקרים בודדים בהם תלמידים לא סיימו להכין את הפרויקט, התובע לא קיבל שכר ו/או לפנים משורת הדין קיבל שכר חלקי עבור הנחיית הפרויקט, וזאת בהתאם לקבוע בהסכמים שנחתמו בינו לבין הנתבעת.
12.לטענת הנתבעת, חוזרי מה"ט 11-4-53 ו-05-4-50 נכנסו לתוקף רק בחודש אוקטובר 2008 ומכל מקום, נהלי מה"ט אינם מסדירים את גובה השכר ו/או התמורה שיש לשלם למנחי הפרויקטים.
13.הנתבעת טענה, כי מה"ט מתקצב את לימודי ההנדסאים, אך אינו מתקצב את לימודי הטכנאים בבית הספר, וגם מטעם זה נהלי מה"ט אינם חלים על הנחיית הפרויקטים של הטכנאים. מכל מקום, מעולם לא גבתה הנתבעת מהתלמידים בקורס הטכנאים סך של 1,250 ₪ עבור הנחיית פרויקטים.
14.עוד טענה הנתבעת, כי למעט מקרים בודדים, הגישו התלמידים, הן במסלול טכנאים והן במסלול הנדסאים, את הפרויקטים בזוגות, ולכן קיבל התובע, הלכה למעשה, בגין הנחיית כל פרויקט במסלול טכנאים סך של 1,200 ₪ ובמסלול הנדסאים סך של 2,000 ₪. לפיכך, התמורה שקיבל התובע תואמת אף לנהלי מה"ט.
15.הנתבעת טענה, כי העניקה לתובע יתרון משמעותי בעל ערך כספי גבוה, בדמות גישה ראשונית לתלמידים והצגתו כמנחה פרויקטים, עוד טרם שניתנה לתלמידים הזדמנות להכיר ולבחור מנחים אחרים. שווי יתרון זה הוערך על ידי הנתבעת בסך של 250,000 ₪, אולם טענה זו נזנחה על ידה במהלך ההליך.